<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פרשת צו</h1>
<h2>דף ה.</h2>
גזלן (מא') [מן] חכמים כשר לעדות אשה. גזלן של תורה פסול לעדות אשה. מי שחלל את השבת בפרהסיא שלא באונס פסול לעדות. מ"ט שבת וע"ג שוים הם. ושנינו בברייתא [חולין ה' ע"א] חוץ מן החשוד ליין נסך ולחלל שבתות בפרהסיא שאינו ישראל ופסול לעדות.
<h2>דף קמא.</h2>
א"ר ישמעאל גדול השלום שהשם הגדול הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' מאיר היה יושב ודורש בלילי שבת והיתה שם אשה ששומעת את קולו וערב לה והמתינה לו עד שנשתלם והלכה לביתה ומצאה הנר כבה אמר לה בעלה היכן היתה. אמרה לו הייתי יושבת ושומעת קולו של דרשן נשבע לה שלא תכנסי לכאן עד שתרוקי בפניו טרדה מביתו ועשת לה שלשה שבועות חוצה עד שנשמע הדבר לר"מ. בא אליה ר' מאיר מצאה עם הנשים שמא יש ביניכם מי שיודע ללחוש את העין לפי שעיני (מררה) [מרדה] עלי אמרו לה שכינותיה הרי המקום עשה רצונך. לחשי לו ותרוקי ותצא משבועת בעלך, בא וישב אצלה אמרה לו אדוני איני יודעת ללחוש א"ל אעפ"כ רוקי בי שבע פעמים והמקום ישלח רפואה. רקתה בעינו שבע פעמים אמר לה לכי ואמרי לבעלך אתה אמרת פעם אחת כבר רקקתי בו שבע פעמים אמרו לו תלמידיו רבינו כל כך בזיתה את התורה אמר להם דיו לעבד שיהא כרבו שהרי אמר הקב"ה שמי הגדול שנכתב בקדושה ימחה על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו אני על אחת כמה וכמה.
